בראיון מיוחד שקיימנו עם שמואל שי, יזם ויועץ כלכלי בכיר להסכמי אברהם, עולה עמדה חדה ובלתי מתפשרת: כל עוד משטר האייתולות שולט באיראן, הסכמי אברהם אינם יכולים להתקיים, והחזון הכלכלי האזורי שעליו דיבר הממשל האמריקאי נשאר אשליה.

לדבריו, Donald Trump הבין כבר בתחילת כהונתו כי המפתח ליציבות אזורית ולפריחה כלכלית עובר דרך הסכמי אברהם. הנשיא פעל בנחישות, פתח ערוצים מול מדינות המפרץ, קידם שיח עם ערב הסעודית וקטאר, יצר דלת פתוחה מול הנהגות בסוריה ובלבנון, ואפילו הרחיב את המהלך לעבר מדינות מוסלמיות רחוקות יותר כמו מלזיה ואינדונזיה. נוצרה תחושה של תנופה היסטורית, כמעט חגיגה גיאו כלכלית.

ואז, כך לפי שי, המציאות התפוצצה בפנים. הטרור האיראני, באמצעות שלוחותיו, חיבל בכל ניסיון לבנות אמון אזורי. איראן לא ראתה בהסכמי אברהם הזדמנות אלא איום. לא איום מדיני בלבד, אלא איום ישיר על עצם קיומו של משטר שמבוסס על עימות, פחד וטרור.

לדברי שי, כאן נחשפה הסתירה המרכזית במדיניות האמריקאית. מצד אחד, הנשיא טרמפ הציג קו תקיף מול איראן, סנקציות כלכליות, הצהרות חריפות, ואפילו פעולות צבאיות נקודתיות בתיאום עם ישראל. מצד שני, ברגעי ההכרעה, הוא נסוג. במקום ללכת עד הסוף ולתמוך בשינוי משטר, הממשל ניסה לשלב איומים עם מחוות, לחצים עם הבטחות.

"הבעיה", אומר שי, "שמשטר האייתולות מפרש כל מחווה כחולשה". ההבטחות האמריקאיות לא נתפסו בטהראן כרצון כן לשיקום או לשילוב אזורי, אלא כהזדמנות להרוויח זמן. בזמן שהעולם דיבר על שלום, איראן המשיכה להזרים כספים, נשק והכוונה לחמאס, לחיזבאללה, לחות'ים ולשלוחות נוספות ברחבי המזרח התיכון ומעבר לו. גם תחת סנקציות, טהראן תמיד מוצאת את הנתיב הפיננסי.

שי מדגיש כי הניסיון לשכנע את איראן להצטרף למסגרת אזורית של שלום היה כשל אסטרטגי. "לא מדובר בשחקן רציונלי במובן המערבי", הוא אומר. "זה משטר אידאולוגי, דתי קיצוני, שרואה בהשמדת ישראל ובערעור היציבות האזורית יעד, לא תופעת לוואי".

הפעולות הצבאיות שבוצעו, לדבריו, לא שינו את המשוואה. הן לא הפילו את המשטר, לא עצרו את פרויקט הטרור, ורק העמיקו את העוינות. כך נוצר מצב מסוכן של משחק מי יישאר עומד אחרון, ללא אסטרטגיית סיום ברורה.

לדעת שי, ההנחה של הנשיא טרמפ כי די באיומים כדי לגרום לכניעה פשוט אינה עובדת מול איראן. "זה עבד מול מדינות, זה עבד מול שחקנים כלכליים, אבל לא מול משטר שמוכן לרצוח את בני עמו ומקדש מוות כאמצעי שלטוני".

המסקנה שלו חדה: אם הנשיא טרמפ לא ייתן אור ירוק ברור לישראל ולשותפות אזוריות לפעול להפלת משטר האייתולות, הסכמי אברהם יקרסו. לא תהיה אינטגרציה אזורית, לא השקעות, לא מסדרון כלכלי, ולא יציבות. במקום זאת, הוואקום יתמלא בכאוס, טרור והקצנה.

מעבר לאזור, שי מזהיר גם מההשלכות ההיסטוריות. כישלון להתמודד עם איראן יכתים את מורשתו של הנשיא טרמפ ויציג אותו כמי שאפשר לטרור להתפשט במפרץ ובמזרח התיכון, דווקא לאחר שפתח חלון הזדמנויות נדיר לשלום.

"לא נשארו הרבה אופציות על השולחן", הוא מסכם. "זו שעת הכרעה. החלטה מהירה וברורה יכולה להציל לא רק את הסכמי אברהם, אלא את היציבות העולמית כולה. דחייה נוספת רק תעמיק את האיום".

הפוסט הסכמי אברהם והשלום האזורי בסכנת קריסה הופיע לראשונה ב-Qoinix Insights – מגזין חדשנות, עסקים וטכנולוגיה.